Emotional Honesty

יומא דף סט ע"ב  

אמר רבי יהושע בן לוי: למה נקרא שמן אנשי כנסת הגדולה? שהחזירו עטרה ליושנה.
אתא משה אמר (דברים י) "האל הגדול הגבור והנורא" אתא ירמיה ואמר "נכרים מקרקרין בהיכלו איה נוראותיו?" לא אמר נורא.
אתא דניאל אמר "נכרים משתעבדים בבניו איה גבורותיו?" לא אמר גבור.
אתו אינהו ואמרו "אדרבה- זו היא גבורת גבורתו שכובש את יצרו שנותן ארך אפים לרשעים ואלו הן נוראותיו שאלמלא מוראו של הקב"ה היאך אומה אחת יכולה להתקיים בין האומות"

Yoma 69b 

Ribbi Yehoshua b. Levi said: Why were they called 'Men of the Great Assembly'? What was so great about them? It was because they reinstated God's glory. Moshe Rabbenu originally referred to Hashem as "HaEl HaGadol Hagibbor vehaNora- The Lord, the Great, the Mighty and the Awesome" (Devarim 10:17).
Yirmiyahu came around a few hundred years later and asked, "The enemy is frolicking around the holiest site of the Temple- where is Hashem's awesomeness?" In his description of Hashem, Yirmiyahu cut out the word "Nora" (Yirmiyahu 32:18).
Daniel came around a few years after that and asked, "The enemy is enslaving His children- where is Hashem's might?" In his description of Hashem, he cut out the word "Gibbor" (Daniel 9:4).
Came the Men of the Great Assembly and explained: Hashem's might is demonstrated by the fact that he restrains himself from intervening before the time is right. Hashem's awesomeness is demonstrated by the fact that he keeps his nation in existence even when scattered around the world. They reinstated the full phrase into our prayers- HaEl Hagadol Hagibbor vehaNora. 

The approach of Yirmiyahu and Daniel seems provocative at first- did they really deny that Hashem was Awesome or that he was Mighty? A"A explains as follows: Yirmiyahu and Daniel never doubted Hashem's traits for a minute. However, although they recognized them on an intellectual level, they were unable to feel them on an emotional level. They saw tragedy all around them, and they had trouble reconciling their experiences with what they knew to be true. And, although they knew it to be true on an intellectual level, they could not incorporate these phrases into their prayers because they could not relate to it on an emotional level. 

May we always experience intellectual and emotional honesty in our prayers and in every other way which we choose to relate to Hashem. 

Who will build the Third Bet HaMikdash?

How the Third Temple will be constructed is an interesting topic of discussion, and hopefully one that will be relevant in the coming days. There are two main approaches, that of the Rambam, and that of Rash"i and Tosafot. 

The Rambam clearly believed that the responsibility of building the Third Temple lies among us, the Jewish people. He writes:

רמב"ם פ"א מהל' בית הבחירה הלכה א 

מִצְוַת עֲשֵׂה לַעֲשׂוֹת בַּיִת לַה', מוּכָן לִהְיוֹת מַקְרִיבִים בּוֹ הַקָּרְבָּנוֹת, וְחוֹגְגִין אֵלָיו שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה--שֶׁנֶּאֱמָר "וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ" (שמות כה,ח); וּכְבָר נִתְפָּרַשׁ בַּתּוֹרָה מִשְׁכָּן שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, וְהָיָה לְפִי שָׁעָה--שֶׁנֶּאֱמָר "כִּי לֹא-בָאתֶם, עַד-עָתָּה . . ." (דברים יב,ט). 

Rambam Laws of the Temple 1:1 

It is a positive commandment to build a house for God, where sacrifices will be brought and holidays will be celebrated three times a year....

Likewise, the Rambam writes elsewhere:

הלכות מלכים ומלחמות פ' י"א הל' א 

 הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ עֲתִיד לַעֲמֹד, וּלְהַחְזִיר מַלְכוּת בֵּית דָּוִיד לְיָשְׁנָהּ הַמֶּמְשָׁלָה הָרִאשׁוֹנָה, וּבוֹנֵה מִקְדָּשׁ, וּמְקַבֵּץ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל. 

 Laws of Kings and of War 11:1  

The Melech HaMashiach will rise up, reinstate the Davidic dynasty and its original government, build the temple, and gather the people of Israel to their home.

There is, however, a second school of thought that believed that the third Temple will descend fully constructed out of the heavens. The responsibility to construct the next Bet HaMikdash lies not upon us but upon Hashem Himself. This is the opinion of Rash"i and the Tosafot (Succah 41a). This opinion is based of a collection of Midrashe Aggada, such as the following:

פסיקתא רבתי סי' כח 

אין נוטה עוד אהלי [ומקים יריעותי] (ירמיה י י), מהו, וכי אין בית המקדש עתיד ליבנות, אלא אין נוטה עוד אהלי מכם ואין מקים יריעותי מכם, אלא מקדש ראשון שבנאו בשר ודם נפל ביד שונא אבל מקדש אחרון שהקדוש ברוך הוא בונה אותו שנאמר בונה ירושלים ה' נדחי ישראל יכנס (תהלים קמ"ז ב') שוב לא יחרב לכך נאמר אהלי שודד וגו'. 

According to this opinion, the Bet Hamikdash will descend from the heaven constructed and assembled when the time is right. 

When asked to decide between the two opinions, A"A quotes the following opinion of Rav Yaakov Ettlinger (1798-1871):

ערוך לנר למסכת סוכה דף מא ע"א 

ולכן הי' נלענ"ד דודאי ביהמ"ק לעתיד לבא יבנה בנין ממש בידי אדם ומה שנאמר מקדש ד' כוננו ידיך שנדרש בתנחומא שירד למטה הוא ביהמ"ק רוחני שיבא לתוך ביהמ"ק הנבנה גשמי כנשמה בתוך הגוף וכמו שירד במשכן ובבית המקדש האש של מעלה תוך האש של הדיוט שנבער בעצים וכן נראה במכילתא דדרש מפסוק מכון לשבתך פעלת ד' שבית המקדש של מעלה מכוון כנגד בית המקדש של מטה ועל זה קאמר מקדש ד' כוננו ידיך שלעתיד לבא כשימלוך ד' לעולם ועד לעיני כל באי עולם ישכון למטה בתוך מקדש שכבר בנוי הוא ומכוון כנגד ביהמ"ק של מטה והיינו שירד למטה תוך המקדש שיבנה ועיין בזוהר פ' וישב שמשמע שם כן אמנם כמו שלמטה בארץ אין נשמה בלא גוף כמו כן המקדש רוחני לא יקום בלא מקדש גשמי ולכן א"ש הלשון בנין בביהמ"ק שלעתיד ג"כ 

Arukh Laner (Succah 41a)  

In my opinion, the physical building of third temple will definitely be constructed by mankind. The Midrashim that say that the Temple will be prepared by God and descend from heaven are referring to a spiritual Bet HaMikdash which will descend and occupy the physical Bet HaMikdash the way a soul occupies a physical body. This is akin to how a heavenly fire used to descend during times of the Mishkan and previous Bet HaMikdash into the flames that were kindled [by the Kohanim] on the Mizbeach......

In summary, this opinion combines the two- while the physical third Bet HaMikdash will be constructed by mankind, the spiritual aspect of it will descend from Heaven. We cannot wait around forever until a Temple falls out of the sky for us. We must do our part when the time comes, build the walls and the roof, and hope that Hashem accepts our construction and fills our building the spiritual aspect that it requires to function properly. 

(For those who remain unsatisfied, here's an excellent article with more details and sources that address this question.)

Supply & Demand

יומא לח.

 תנו רבנן בית גרמו היו בקיאין במעשה לחם הפנים ולא רצו ללמד שלחו חכמים והביאו אומנין מאלכסנדריא של מצרים והיו יודעין לאפות כמותן ולא היו יודעין לרדות כמותן שהללו מסיקין מבחוץ ואופין מבחוץ והללו מסיקין מבפנים ואופין מבפנים הללו פיתן מתעפשת והללו אין פיתן מתעפשת כששמעו חכמים בדבר אמרו כל מה שברא הקב"ה לכבודו בראו שנאמר (ישעיהו מג) כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו וחזרו בית גרמו למקומן שלחו להם חכמים ולא באו כפלו להם שכרן ובאו בכל יום היו נוטלין שנים עשר מנה והיום עשרים וארבעה ר' יהודה אומר בכל יום עשרים וארבעה והיום ארבעים ושמונה אמרו להם חכמים מה ראיתם שלא ללמד אמרו להם יודעין היו של בית אבא שבית זה עתיד ליחרב שמא ילמוד אדם שאינו מהוגן וילך ויעבוד <עבודת כוכבים> {עבודה זרה} בכך ועל דבר זה מזכירין אותן לשבח מעולם לא נמצאת פת נקיה ביד בניהם שלא יאמרו ממעשה לחם הפנים זה ניזונין לקיים מה שנאמר (במדבר לב) והייתם נקיים מה' ומישראל

 Yoma 38a
The Garmu family was proficient in baking the lechem hapanim for the Bet Hamikdash, and they refused to teach anyone else their methods. [Fed up with their hold on the practice,] the Rabbanim imported experts from Alexandria, Egypt to replace them. They were able to bake bread like the Garmu family, but they couldn't maneuver the equipment properly. The Alexandrian lechem hapanim would spoil, but the Garmu family's wouldn't. The Rabbanim saw that they were out of options and invited the Garmu family back to their position. They refused. The Rabbanim doubled their wages, and they accepted. They were originally paid 12 maneh for a job and now it became 24. (Ribbi Yehuda says that they were originally paid 24 and now it became 48.)
"Why don't you teach anyone else your proficiency?" The Rabbanim asked them.
"We have a tradition that the Bet Hamikdash will one day be destroyed. We are concerned that our expertise will be used in houses of idol worship if its secret leaves our family, so we guard it jealously."
They themselves never ate fine bread in their home, so nobody could suspect them of utilizing their skills for their own benefit. 

The mishnah quotes this as an example of a family that was remembered negatively. Although their jealously was properly motivated (which was to their merit, according to the berayta) their approach was wrong. And their fee was undoubtedly obscene. A"A uses this as a classic example of people who take the phrase "לעסוק בדברי תורה" the wrong way.